החלטה בתיק תא"ק 20312-10-12

בפניי בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" שהוגשה על ידי המבקש.

רקע כללי וטענות הצדדים

המבקש הינו הנתבע בתביעה שהגישה נגדו המשיבה בגין אי תשלום רכיבים כספיים שונים אותם התחייב לכאורה לשלם יחד עם נתבע נוסף כחלק מדמי שכירות של דוכן בקניון שרונים בהוד השרון.

המבקש, על פי כתב התביעה, החזיק בנכס (דוכן מכירות) יחד עם מר ברוך הפטר בקניון שרונים. לכאורה, כך נטען,המבקש לא שילם חובותיו למשיבות. המבקש נתבע לשלם יתרת חוב עד למועד נטישת המושכר בסך של 102,232 ש"ח על פי הפירוט בסעיף 13 לכתב התביעה וכן יתרת חוב עד לתום תקופת השכירות הראשונה בסך 168,000 על פי הפירוט בסעיף 18 לכתב התביעה.

בבקשתו למחיקת הכותרת, שהוגשה לבית המשפט ביום 11.12.12, נטען כי התביעה אינה עומדת בתנאים המצטברים של תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"). ראשית, לא מתואר בכתב התביעה "פיצוי מוסכם" בין הצדדים ובוודאי שלא בחוזה וכן לא צורפה אסמכתא לטענת המבקש התומכת בס' 13.5 לכתב התביעה. שנית, לא ניתן ללמוד מטענות בעלמא על סכום קצוב כלשהו מהתקנון לניהול הקניון שכן לטענתו התקנון חובר כשלוש שנים ומחצה לאחר חתימת החוזה. נוסף על כך, טוען המבקש כי כריכת עילת "הפרה צפויה" של דמי שכירות ודמי ניהול עתידיים אינם יכולים להיתבע במסגרת סדר דין מקוצר והינה עילה למחיקת כותרת. מה גם, שהמבקש מתנגד לשכלול הסכום הנתבע יחד עם חשבונות החשמל של הנכס והריבית וההצמדה על הסכום.

בתגובת המשיבה, שהוגשה ביום 13.01.13, נטען כי המדובר בהתחייבות חוזית בין הצדדים ואף מציינת ההסכם, שנחתם על ידי המבקש בעצמו, זכה להתעלמות מצדו של המבקש למרות בקשות חוזרות ונשנות של המשיבה לקבל את דמי השכירות והניהול המגיעים לה על פי חוק. שנית, החוזה שצורף לכתב התביעה מהווה ראיה בכתב בהתאם לדרישת התקנות והסכומים הנתבעים מהווים סכום קצוב הנגזר מההסכם וניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

לעניין עילת התביעה "ההפרה הצפויה" טוענת כי אין הוספת עילת תביעה זו בכדי למחוק הכותרת היות והמדובר בתביעה חוזית והסעד המבוקש מחושב על פי עילה זו בלבד וכן ההפרה הצפויה הפכה להיות הפרה ממשית נוכח הזמן שחלף.

המסגרת הנורמטיבית

לשון תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי:

202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

   (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

                   (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

                   (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

לשון חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970.

7.         (א)     הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

(ב)        היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

(ג)        ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.

10.     נפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

תקנה 202(1)(א) לתקנות מחייבת עמידה,  במצטבר, בשלושה תנאי סף להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: הראשון, סכום קצוב. השני, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. השלישי, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.